ויקרא ט"ז, א'- י"ח, ל'
אפשר לכתוב על הרבה נושאים בפרשה זו, אבל מאחר ורבים (מדי) בעולם בכלל ובחברה הישראלית בפרט נטפלים לאחד הפרטים האיזוטריים ביותר שבה, גם אני אכתוב עליו. הרי העולם החרדי, החרד"לי, ורבים מבני החברה הדתית לאומית וסתם מסורתית רואים במשכב זכר כאחד הדברים הפסולים ביותר באנושות כולה, אך על מה ולמה?
אך לפני כן, ראשי הפרקים: לאחר מות בניו, משה מספר לאהרון מה עליו לעשות כדי לטהר את משפחתו ואחר כך כיצד לטהר את העם, וכחלק מעניין הטהרה הוא מצווה על קיום יום הכיפורים כאירוע שנתי. בהמשך הוא מאיים על מי שישחט בהמה ולא ישלם את המס למשכן, ואוסר על מאכל הדם. בהמשך ישנו קטע מעניין על איסור גילוי עריות מכל סוג ובאופן מפורט ביותר, או הקרבת הילדים לאלילים. רק בסוף כל אלה, מגיעים לעניינינו.
"וְאֶת-זָכָר–לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא" (ויקרא י"ח, כ"ב)
חוק קטן זה, שמונה מילים שעליהן חלקים רחבים מדי בחברה מבססים את טיעוניהם הלהט"בופוביים, הוא חלק ממכלול חוקים הנוגעים ליחסי מין שאלהים אוסר, משום שהם היו נחלתם של העמים הכנעניים שישבו בארץ לפני גירושם (לפי הכתוב לפחות). זהו חוק קטנטן, בין חוקים רבים, למשל: לא לקיים יחסי מין עם בניך או בנותיך, עם הוריך, עם אמך החורגת, נכדתך, אחותך, דודתך וכו' וכו' וכמובן כמו שבצלאל סמוטריץ' נוהג להדגיש, עם בהמות.
העונש על המעשים הללו (כולם) הוא קיבוצי- העם כולו ישלם את המחיר: "וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ." (ויקרא י"ח, כ"ה), ועל כן על הנפש המקיימת את המעשה להיכרת.
אין עוררין על כך שכיום, ההסתה לאלימות להט"בופובית על צורותיה השונות היא אחד מכלי המאבק העיקריים של כוחות שמרניים ו/או פונדמנטליסטים בחברה המערבית. אצלנו, שורה רבה של רבנים ופוליטיקאים, בעיקר מהציונות הדתית הימנית, משתמשים בנו על מנת להפריד בינם לבין החברה הכללית, ועל הדרך פוגעים בחייהם ובנפשותיהם של אלפים. עם זאת, איני רואה את הפוליטיקאים מהבית היהודי או רבני המכינות הקדם צבאיות וישיבות ההסדר מוקיעים מקרבם אנסים, גברים ואישי ציבור המואשמים בחדרי חדרים בגילוי עריות ואונס או נערים הפוגעים בחינוך הוריהם (על זה אגב, ישנו עונש מוות בתורה).
אותם רבנים ופוליטיקאים מהימין הדתי יודעים שזהו קרב מאסף עבורם, החברה הישראלית מתקדמת ומתפתחת והם נותרים מאחור. אך חשוב לזכור, שהם מרגישים את סופה הקרב של השפעתם הרבה לא בזכות התעלמות מדבריהם, אלא בשל מאבק קשה ויומיומי על החברה שלנו. הקהילה הגאה, פמיניסטיות, אנשים פוליטים ואקטיביסטים מכל חלקי האוכלוסייה מקדישים את חייהם וחייהן לשינוי החברה הישראלית ומלחמה בחושך שאותן הקבוצות מנסות לשמר.
ועל מה כל הבלגן? על משפט קצרצר בספר ויקרא? התורה מלאה בחוקים שונים ומשונים שחלקם הגדול לא תקף כבר אלפיים שנה, וחלקם שונה כל כך הרבה פעמים עד שאי אפשר כמעט למצוא את המשותף בין החוק ההלכתי ומקורו המקראי. אז לזה אתם נטפלים?
אגב, אנחנו לא שוכבים משכבי אישה, אנחנו לגמרי מקיימים משכב גברי, רק שאצלנו מדובר ביותר מגבר אחד.
// ניב סוניס
הפוסט פרשת אחרי מות – משכב זכר זה הכי אחי הופיע ראשון במה וזה