לפני כחמישה חודשים, חברה כתבה בקבוצה של העבודה "בנות להתעורר!!! נפתחה מכירת הכרטיסים להופעה של ג'סטין!!!!" תוך חמש דקות כבר היו לנו כרטיסים.
הזמן עבר והגיע יום ההופעה. שש בנות מוקפות בנערות בנות 14, אולי אפילו פחות, כשכולן לובשות חולצות עם הדיוקן של JB. איך אנחנו לא הדפסנו חולצות?!
מחוץ לשערים הבחנתי בהורים פורסים שמיכות על הדשא שבחוץ. חשבתי לעצמי כמה הם חכמים. גם מרצים את הילדים שלהם ולוקחים אותם לשמוע את הופעה, וגם לא מוציאים סכומי עתק. הם ישמעו את ההופעה פחות או יותר אותו דבר, מינוס הצפיפות ועם הרבה יותר נוחות.
נרגשות, התמקמנו במקום שאפשר לראות ממנו את הבמה בצורה סבירה מינוס, אבל ממש קרוב לאחד המסכים.
בשעה 19:55 היינו בטוחות שיש לנו עוד המון זמן לשרוף, כי ההופעות האלו אף פעם לא מתחילות בזמן, אבל ב-20:00 בדיוק החל מופע החימום. אין הרכב ישראלי מתאים יותר לחמם את ביבר מאשר סטטיק ובן אל תבורי. ההופעה שלהם הייתה ברמה גבוהה, הם הקפיצו את הקהל מכל הגילאים, ואפילו ראיתי שההורים המלווים מלמלו את המילים. הם סיימו עם "זהב" וירדו מהבמה. שוב, הייתי בטוחה שביבר יאחר ויש לנו עוד זמן ארוך של המתנה, אבל גם הוא עלה בדיוק בזמן, אפילו קצת לפני. האורות נדלקו, והמסכים הופעלו. מהקהל נשמעו התלחשויות "זה הוא? איפה הוא?" ואז צרחות. מודה, גם אני צרחתי מהתרגשות.
אחרי ההתלהבות הראשונה, חשבתי לעצמי "מה לעזעזל הוא לובש???" חולצת פוטבול אדומה, שיותר נראית כמו טוניקה. חבל. יש לו פוטנציאל להיראות כל כך הרבה יותר טוב. כבר בשיר הראשון הוא הרים מעט את החולצה וחשף בפנינו את הקוביות המקועקעות. שוב צרחות נשמעו בקהל. בקלוז-אפ שנראה במסכים היה אפשר לראות בבירור שמדובר בפלייבק וביבר כנראה היה מסטול מדי בשביל לנסות להתאים את קצב תנועות השפתיים שלו למילים. את השיר השני והשלישי לא הכרתי. חשבתי שאולי פספסתי משהו, אבל מבט על אלו שסביבי הראה לי שאני לא לבד. השירים היו רגועים במיוחד ובמקום להקפיץ את הקהל בטירוף היו מעט מרדימים ואף גרמו לכמה אנשים להתיישב על הדשא.
ואז הוא הוציא גיטרה והתחיל לשיר את "love yourself", הביצוע היה ללא ספק מרגש אפילו שהוא התבלבל במילים. גם "cold water" קיבל ביצוע אקוסטי על הגיטרה ובעיניי זו הייתה שירה טובה יותר מהפלייבק, אך הקהל עדיין היה רדום. הביצוע של "Boyfriend" העיר את הקהל וסוף סוף זכיתי לראות ילדות קופצות ומפזזות.
במהלך ההופעה היו מספר רב של יריות זיקוקים שהיו יותר מרשימים מאלו שראיתי ביום העצמאות. הרקדניות שליוו את ביבר על הבמה היו טובות ומזל, כי זה קצת הסיח מהעובדה שהוא עצמו לא ממש רקד, מצד שני נראה היה שגם לעמוד על הרגליים הייתה משימה קשה בזמן ההופעה. הסאונד היה מאכזב ביחס להופעה בסדר גודל שכזה ושמעתי מכמה אנשים שהם לא הצליחו לשמוע את המילים.
ביבר סיים עם השיר "Sorry" שהקפיץ את כולם על הרגליים בצעקות והצטרפות לשירה יותר ממה שהיה נראה בכל הערב וחשבתי לעצמי שעכשיו באמת קצת מאוחר לבקש סליחה על ההופעה.
ציפיתי לערב מלא אנרגיות צרחות וקפיצות, כזה שיחזיר אותי בהרגשה לשנות הנעורים וישאיר אותי עם עיניים בורקות לימים הקרובים ולא כך היה. אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי, כי השואו היה טוב וההפקה הייתה מושקעת ומרשימה. אבל מג'סטין עצמו? טוב אולי אם באמת הייתי בת 14…
// שיר געש
הפוסט JB בארץ הקודש הופיע ראשון במה וזה