התאהבתם פעם בספר?
אני מתכוון ממש התאהבות, כזאת של פרפרים בבטן בכל פעם שאתם מחזיקים אותו ביד. כזאת שבכל פעם שאתם פותחים בעמוד אקראי וקוראים פסקה או שתיים, אתם מרגישים כאילו חייכו אליכם את החיוך הכי עדין ויפה שמישהו חייך אי פעם? אני מתכוון להתאהבות כזאת של געגוע, שאם לא קראתם אותו כמה חודשים, אתם רוצים לפתוח אותו שוב, רק לכמה עמודים, אולי פרק, אם אפשר.
התאהבתם פעם בדמות מתוך ספר?
אני מתכוון ממש התאהבות, כזאת שאתם מלבישים לה פנים וקול. כזאת שאתם רוצים להכיר טוב יותר, אז אתם ממציאים אותה בראש, אתם מכניסים אותה לחייכם. היא האישה שלעולם לא תשכבו איתה. הבת שאף פעם לא תגדלו. החבר שאף פעם לא יהיה לצדכם ברגע הכי חשוב בחיים. היא משתקפת בכם. אתם מדברים כמוה. אתם חושבים כמוה. אתם חווים דברים ותוהים – מה היא הייתה עושה?
התאהבתם פעם בסיפור מתוך ספר?
אני מתכוון ממש התאהבות, כזאת שאתם מרגישים שנכתב במיוחד עבורכם. כמוכם בעולם, הוא מתחבא בין דפי הספר. הוא מרים ראש כל כמה פרקים, צולף ישר למרכז הבטן שלכם. מספר אתכם כמו שאתם אף פעם לא תצליחו לספר. הוא יתאר את הפחדים שלכם כך שלא תצטרכו לדבר עליהם יותר. הוא ייכנס לכם לתוך הנשמה ויפרום את הקשרים שאתם לא מצליחים. אתם תזכרו אותו בעל פה ותדקלמו אותו בטיסות. בתור לרופא. באוזן של האישה שאתם אוהבים.
התאהבתם פעם בשם מתוך ספר?
אני מתכוון ממש התאהבות, כזאת שאתם רוצים להגיד אותו כל הזמן. כל הזמן. שאתם רוצים לקרוא לבת שלכם בשם הזה ועד שתיוולד לכם בת, אתם קוראים ככה בלב למישהי, היא לא יודעת, ואתם יודעים שאם תספרו, יאבד הקסם. השם הזה יופיע כל פה ושם. אתם תגלו שאנשים אחרים משתמשים בו, אבל אין להם מושג בכלל, הם לא מסוגלים להבין, כמה השם הזה נפלא. רק אתם רואים את זה.
התאהבתם פעם בשורה מתוך ספר?
אני מתכוון ממש התאהבות, כזאת שכשאתם קוראים את הספר בפעם השביעית או השמינית או המי-סופר-כמה, אתם יודעים שאתם מתקרבים אל הפרק והעמוד והפסקה שהיא מופיעה בה, והדופק עולה, כאילו הדבר הכי נפלא עומד להיכנס עכשיו בדלת, ואתם יורדים עוד שורה ויש רק עוד אחת, והיא כבר מתחילה, ואתם קוראים אותה, מטעימים אותה, מדגישים כל מילה, מתכוונים לכל מילה, היא מתאימה לשפתיים וללשון ולשיניים ולנשימה כמו נשיקה מושלמת, והשורה הזאת, רק השורה הזאת מתוך כל הספרים בעולם, היא הכי אומרת אתכם, יותר מהכל.
אני התאהבתי. בספר, בדמות, בסיפור, בשם ובשורה. כ"כ התאהבתי שקניתי עשרה עותקים של הספר הזה, כולל באנגלית ובסרבית (20 ₪ כולל משלוח. בהצלחה לסטימצקי וצומת עם ה-2 ב-99 שלהם), כדי לתת לאנשים שאני באמת הכי אוהב בעולם. יש עוד כמה עותקים שלא הספקתי לחלק, יושבים במחנה המבודד שלהם בארון, מחכים לתורם להינתן.
עד השנה שבוע הספר היה החג האהוב עליי. ההליכה האיטית בין דוכני הספרים, ערימות צבעוניות של מילים, הריח של הדפים, העיון, תחושת הבטן שזה, זה הספר שאני צריך לקחת. השנה אין מקום לחגיגות, אז דווקא עכשיו, כשאין לי מושג איך לתאר מה שעובר עליי בימים האחרונים, אני פותח את הספר בעמוד 16: מתי תלמד שאין מילה לכל דבר?, מבין שאני לא יודע הכל ואיכשהו דווקא זה נותן לי אומץ וזה מה שאהבה אמורה לעשות.
// ניסים ימין
הפוסט אהבה מסוג אחר הופיע ראשון במה וזה