במדרגות היורדות אל תוך הקופסה החשוכה אני כבר נכנסת לאווירה. מכל עבר בובות זעירות שמורות היטב, מביטות בי מתוך אוסף פרטי של יודעי דבר. על הבמה שלושה מיתרים ומתופף אחד. מבטיהם נעוצים ברצפה, משוטטים בין רשימת השירים החדשים, תיבות אפקטים וסניקרס נינוחות שזזות לפי הקצב הפנימי שלהם. למרות שהם אינם מישירים מבט, אנחנו מרגישים אותם איתנו, מזמינים אותנו להיכנס.
שתי הגיטרות של דני וכוכבי חוברות יחד לתופים והבאס של עדיאל ויניב. יחד הם עוטפים אותנו והתנועה בלתי נמנעת. אנחנו גולשים איתם ונסחפים עם המלודיה ליבשת אחרת – לIndia, כשם השיר. ואולי בעצם לשנות החמישים של ארצות הברית – עם חולות צהובים של אוקיינוס בלתי נגמר. עם גיטרות נפח ותחילת מיצוי החשמלית כפי שאנחנו מכירים אותה היום: מלטפת ומנסרת באותה נשימה. הגיטרות כאן משחקות תפקיד דומה – חם ולעתים מלוכלך, אבל אף פעם לא פחות ממדויק.
צילום: חגית מרון
כל צליל מתחבר לאחיו הקודמים כשהם זורמים ועולים כמו גל רחב שסוחף אותנו יחד אתו. הסאונד ממלא את החלל, מקיף אותנו ונכנס פנימה. אין לנו אפשרות וגם לא רצון להתנגד. אנחנו ממשיכים ומתמסרים.
בPipe Dream הוא מחבק אותי מאחור ומניח ראש על כתף. אנחנו חוזרים אחורה לפעם הראשונה שנפגשנו על הספסל מחוץ לבית הקולנוע הקטן ההוא, וממשיכים לנוע לצלילים. כאילו היינו לבד מול במה. מנותקים. כאילו היינו שטים על גבי רוח קיץ קליפורנית, מבלי לשים לב שבעוד שיר אחד ההופעה תיגמר, המגברים יכבו ונחזור למציאות העכשווית של שירים שבוקעים מעמדת התיקלוט.
עוד רגע, אנחנו מבקשים ונענים בשיר חדש. גם הוא מתכתב עם החותם החד פעמי של בוקרשט ומחזיר אותנו לחלום שיצרו Freaking Out וקודמיו.
יש מיליוני צלילים בעולם. בוקרשט קוטפים ומרכיבים אותם בכנות הייחודית להם.
ההופעה הקרובה: 6.4.16 במזקקה, ירושלים
www.facebook.com/events/177895189242876
Band Camp: bucharest.bandcamp.com
FaceBook: facebook.com/bucharestband
צילום תמונה ראשית: חגית מרון
// סתיו גרמן
הפוסט בוקרשט – מיליוני צלילים בעולם הופיע ראשון במה וזה