מי שאי פעם קרא אותי עלול לחשוב שאני בחור טיפל׳ה אופטימי שמאמין בקלישאות ומחפש את סיפור ההצלחה בכל דבר, אפילו בדברים כמו קוטג' שנשאר טרי גם אחרי פג התוקף שלו. אז שתדעו שצדקתם, אני לגמרי כזה.
משהו פשוט מהפנט אותי באנשים ש"חיים בסרט", שמחפשים לעשות את הבלתי אפשרי ונלחמים על מה שהם מאמינים בו. נכון, חלקם מוותרים על הסרט כשמגיע הטוויסט בעלילה והמצב נהיה קשה, אבל יש כאלה שמצליחים להחזיק מעמד עד ההפי פריקינג אנדינג.
לפני כמה שנים כמה חברים ממש טובים שלי עזבו לארצות הברית כדי לפתוח שם עסק. הם הבינו שיהיה להם שם הרבה יותר קל להצליח להגשים את עצמם בחיים והם גם צדקו. שלוש שנים אחרי אני רואה איפה הם נמצאים ומנגב את הריר מהקצה של הפה. מצד שני אני אף פעם לא רציתי לעזוב את הארץ כי האמנתי שכל דבר שאני עושה לא יהיה שווה אם אני לא אעשה אותו מוקף במשפחה וחברים, האמנתי תמיד שאני אצליח גם פה ואני עדיין מאמין בזה.
בגלל העובדה הזו לא יכולתי להישאר אדיש כשקראתי כתבה בYNET על ג'סיקה כץ, בת חסותו של אביב גפן בדה וויס, שהודחה באין לי מושג איזה שלב בתוכנית כי אני לא צופה בה.
"ישראל היא הבית שלי. אם הייתי חיה בארצות הברית, רמת החיים שלי הייתה הרבה יותר גבוהה, בטח הייתי גרה עם חברות במנהטן או בבית המפואר של ההורים שלי. אבא שלי איש עסקים. אבל איכות החיים פה טובה יותר".
לא יודע מה איתכם, אבל אם היא חולמת על להיות זמרת, ציפיתי שהיא תשים לב שהדרך הקלה יותר תהיה לעשות את זה מהבית, A.K.A הרחם של מיטב אומני המוסיקה, A.K.F.A ניו יורק סיטי. אבל לא, לא אצל ג'סיקה. ובדיוק בגלל זה הייתי חייב לפתוח את המחשב, לכתוב הודעה, לחכות כמה שבועות שהיא תשים לב לOTHERS ולקבוע לעצמי את הראיון הראשון שאני אי פעם עושה לבן אדם לא דימיוני.
ג'סיקה היא בחורה יפה עם חיוך גדול והרבה כריזמה או בקיצור כל מה שזמרת צריכה כדי להיות כוכבת על הבמה. היא בעצמה אומרת שההבדל בין בחורה עם קול יפה לזמרת זה איך שהן מופיעות על הבמה. אבל הקסם של ג'סיקה נמצא במקום אחר וזה מגיע מאיך שהיא מסתכלת על המסע שלה.
"גם אם אני אעלה לשיר מול שני אנשים אני אשיר את הנשמה שלי. אני לעולם לא אזלזל במוסיקה ואני לעולם לא אזלזל בזכות שיש לי לשיר".
כשאני שואל אותה אם היא לא חושבת שהיה לה יותר קל להגשים את עצמה בארצות הברית היא מתחילה לצחוק ואומרת שזה בטוח יותר קל. "אבל מה זה שווה?" היא שואלת.
"אומנות צריך לעשות ממקום אמיתי".
אומנות צריך לעשות ממקום אמיתי
אני מזמן למדתי שאלה שמצליחים זה אותם האנשים שמחזיקים בסיבות הנכונות שעוזרות להם להמשיך לדחוף כשהידיים כבר עייפות. בגלל זה אני אוהב לדבר עם אנשים כמוה. הם גורמים לי לחשוב שהכל אפשרי, הם מצדיקים את הדרך שבה בחרתי ללכת בחיים והם גורמים לפחד להיראות יותר כמו ריגוש.
איינשטיין אמר פעם שאנחנו לא צריכים להתמקד בהצלחה, אנחנו צריכים להתמקד בערך שאנחנו יכולים להביא, כל אחד בדרך שלו. אז לג'סיקה יש את החלום של השירה, לי יש את החלום של הסטארטאפ ולכם יש את החלום שלכם. הדבר היחידי שנשאר לנו לעשות זה להגשים אותו, כי אתם מכירים אותי, אני חולה על סיפורי הצלחה.
//איתן שטיינקורט