מור:
לאחר שבוע של הפסקה בכפייה, גם בגלל הקושי של ההתמודדות עם נסיעתו של שותפי משכבר הימים, מורן, וגם עקב פגרת מוקדמות היורו הארוכה, אנחנו חוזרים (ובליהוק מפתיע) בהתלהבות של שחקן נבחרת שניצח הרגע שני מורים, פקיד, מוסכניק, רואה חשבון, שלושה מובטלים וחבובה בתלבושת כדורגל.
1. עומר דמארי – אני משוחד. בעיניי הוא לא רק שחקן נפלא, הוא גם בן אדם מקסים, כל זאת מבלי להכירו אישית. כשהבן שלי מנסה לחפש שחקנים כמודל לחיקוי, אני תמיד לוחש לו "דמארי, עומר דמארי". את מה שכולם רואים עכשיו, אוהדי הפועל ראו בשלוש העונות האחרונות. השמיים הם הגבול.
2. פתיחה מצוינת של קמפיין – אכן שש משש. האם זה אומר משהו על ההמשך? את זה רק ההמשך בעצמו יוכל להגיד. ראיתי השבוע את איסלנד (320,000 תושבים) מנצחת את הולנד (מקום שלישי במונדיאל שהסתיים זה עתה ומעצמת כדורגל). נכון, מבחינת הולנד זה לא סוף העולם, אבל בכל זאת. לפני הנבחרת שלושה משחקי בית מול קבוצות טובות ממנה, על הנייר ועל הדשא. שש נקודות נוספות שם וגם אני אתחיל לחשוב אופטימי.
פתחה מצוין את הקמפיין בשירת ההמנון (חופני תאכל קש!). (תמונה מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של Bjork)
3. המשחקים הבאים בבית – וידוי: בעברי הרחוק נהגתי ללכת למשחקים של הנבחרת. ארגנטינה, ברזיל, ברה"מ, ספרד ושבדיה הן חלק מהנבחרות שזכיתי לראות. היום, הסיכוי להביא אותי למשחק של הנבחרת שקול לסיכוי של הפועל ת"א לקחת אליפות בכדורסל ובכדורגל ביחד השנה. מזמן כבר הבנתי שלקבוצה שלי אני יותר מחובר רגשית, גם אם היא מאכזבת אותי בגדול (במשחק מול אנדורה התפללתי שגוטמן יוציא את גילי במחצית, יש לו משחק בשבת). אבל המשחק הבא, בכרמל שטאדיון, כמעט מדגדג.
4. ליגת הכדורסל חזרה – מעניין מי תהיה אלופה?
וברצינות: אולם חדש להפועל תל אביב, לא אוסישקין הי"ד, אבל מבחוץ לפחות הוא נראה כמו משהו ששווה לחכות בשבילו. הפועל ירושלים מתחזקת. הפועל אילת נראית כמו הקבוצה הישראלית של השנה. מכבי חיפה כמעט נמחקת ומה קורה עם טפירו, מישהו יודע?
ובכל זאת, מי תהיה אלופה?
עם 85% סיכוי (51 מ-60 אליפויות) אני מהמר על…
5. בעניין אחר, או שמא באותו עניין – בתזמון מופלא נפתחה בדיוק השבוע ליגת הכדורגל החדשה של הודו. ואתם חשבתם שה"מדור" הזה אינו חובק עולם. עלה והצלח מורן, את פירות הליגה שם נקטוף בהצלחה בסיבוב הבא בדרמסלה, אמן.
וכעת, אני יותר מגאה להציג את שותפי החדש והזמני, האורים והתומים של מחלקת הספורט העניפה של ״מה וזה״, מיסטר איל דרור:
איל
תודה, תודה.
שלום, אני איל. השחקן מחליף. ה-SUPER-SUB. האולה גונאר סולשיאר החדש. הפיפו אינזגי הישן. השלום תקווה של מה וזה. נעים להכיר.
1. הסכסוך הבלקני משמח - בזמן ששחקני נבחרת ישראל לחמו כאריות באנדורים המפוחדים והשמנמנים, בבלגראד השמים השחירו. במשחק בין סרביה לאלבניה במוקדמות יורו-כולם-עולים-אבל-בואו-נשחק-סתם 2016 הטיסו האוהדים האלבנים טיסן שעליו דגל ״אלבניה הגדולה״, מה שמסתבר מכעיס מאד סרבים – שלהם בעצמם אין היסטוריה המראה על שלוות נפש גדולה במיוחד. אז הסרבים פרקו כיסאות ומוטות, בלוקים ומעט אלבנים. המשחק הופסק בדקה ה-44. כל הסיפור הזה משמח אותי כי עכשיו אני יודע שאנחנו לא לבד בעולם הסכסוכים שמגיעים לעמודי החדשות. תשמחו גם אתם.
תנחית את הטיסן פה אחי (מתוך עמוד הפייסבוק Ultras Red Star Belgrade)
2. 3pm Blackout – זה לא אומר לכם כלום. לעשרות אלפי בריטים בדרגות שיכרות שונות זה אומר המון. ה-3pm Blackout הוא חוק בריטי משנות השישים הקובע כי אין להעביר שידורי כדורגל חיים בימי שבת בין השעות 14:45-17:15. שבועת צופים. ומה זה אומר בשבת הבאה? שאת רבע השעה הראשונה של ריאל-ברסה הם לא יראו. ואז המציאו את האינטרנט והלך הטיעון.
3. ״אלי גוטמן והקבוצה – הטור האירופי״ – שמעתי את מאמן ה-Nationalmannschaft של ישראל מדבר על ה״קבוצה״. הוא חזר על המילה ״קבוצה״ בין שש לעשר פעמים בראיון של 1:20. ״הקבוצה שיחקה נפלא״, ״כקבוצה עשינו עבודה טובה״, ״אני גאה בקבוצה״, ״קבוצת ילדות ב׳ של בית״ר טוברוק היתה מנצחת את אנדורה״. בדקתי שאתם עירניים. קבוצה-קבוצה-קבוצה, אכלת הראש גוטמן.
אלי גוטמן (מתוך עמוד הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל)
4. FIFA 15 או: תחליף ריטלין - האמת שאני לא חובב ריטלין אבל לפני יומיים שיחקתי לראשונה FIFA 15. וואו. תענוג. מומלץ לכל חובב כדורגל או לאדם תחרותי באשר הוא.
5. יש לי חלום – גוטמן והקבוצה מגיעים למשחק מול בוסניה בעוד חודש באיצטדיון החדש בחיפה על שמו של האיש והשקשוקה – לא ה״דוקטור״, ה״סמי״. הבחורים בכחול מפרקים את בהירי השיער 0:1 משער של המוזמן הטרי, סרי פלח. בהמשך אנחנו מביסים את הבלגים הרשעים ומסיימים בתיקו 2 עם נבחרת ויילס מתוך כבוד לגראת׳, המאור בוזלגו של האי הבריטי. העלייה ליורו מהמקום השני מובטחת ביוני עם ניצחון ביתי על הקפריסין כשישר אחריו טסים כל חברי המשלחת הישראלית לחופשה. בקפריסין.
ואז פורץ השלום. ישראל חוזרת לשחק באסיה ואנחנו לא ביורו.
ומור, טפירו קשישא בנס ציונה, הוא פצוע וייעדר כחודשיים מהמגרשים.
הנה מאיר בשבע שניות מרגשות במיוחד:
פינת השיר והכדור:
אחד הגדולים של כל הזמנים בקשר מפתיע למשחק ההמונים. ג'וני קש שירת בבסיס צבאי אמריקני בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. באחת מחופשותיו מן הבסיס הציץ ונפגע ועד ימיו האחרונים נותר אוהד של 'קיקרס אופנבך' המיתולוגית. יודעי דבר אף מעידים כי את השיר הבא הקדיש לקו רחבת ה-16 הצפונית באיצטדיון ביברר ברג הקסום.
// איל דרור ומור שפיגל