ערב שני לשבוע האופנה בתל-אביב וההתרגשות בשיאה, בעוד המוני אנשים מתכנסים באוהל הלבן שהקימה חברת הנדל"ן, "גינדי". תוך רגעים ספורים המקום מתמלא באושיות אופנה מהשורה הראשונה: קרן מור, נטע גרטי, דפנה לוסטיג, אנה ארונוב, יובל שרף, לאה שנירר, דנה פרימן, נועה תשבי, מאיה דגן ורונית יודקביץ', ועם ליין-אפ התחלתי שכזה – ברור כי עומדת להתחיל תצוגה שזוכה לבאזז וציפיות עוד לפני שהחלה- זו של דורית בר-אור.
מתוך עמוד האינסטגרם של @dodobaror
בר-אור, המובילה את המותג Pas Pour Toi בארבע השנים האחרונות, מחליטה לשנות כיוון וברקע המסלול מוצג דווקא כינויה המפורסם- Dodo Bar-Or. אכן, אולי לבחור בשם כה מעורר אנטגוניזם, שמשמעותו בצרפתית היא "לא בשבילך", הוא לא רעיון כל כך טוב – גם לא בשבילה. מצידה, היא טוענת כי השם נבחר בהומור והדברים הוצאו מהקשרם. הכוונה הייתה לכך שהקליינטית זקוקה לאופי מסוים כדי ללבוש את הבגדים שהיא יוצרת, פן יתהפכו היוצרות והבגד "יבלע" את הלובשת אותו.
קשה לומר כי הכתובת לא הייתה על הקיר, אך עבור חלקנו, האדמונית בת ה-37 פרצה לתחום עיצוב האופנה דיי במפתיע. את דרכה החלה כשחקנית טלוויזיה, תאטרון וקולנוע לאחר שנסעה ללמוד משחק בפריז ולאחר מכן המשיכה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. בין תפקידיה המרכזיים מופיעות סדרות כמו "שמש", "חסמבה דור 3", "אהבה זה כואב" והרימייק הישראלי ל"נשואים פלוס", שכאב לא פחות כשקיבל ביקורות שליליות רבות.
אך כל זה לא משפיע על האישה באדום, שמשדרת החלטיות ובטחון רב בעצמה ובתוצריה האמנותיים. את המעבר לתחום העיצוב החלה לאחר שפגשה משקיע מחו"ל שהבחין בכמות המחמאות שקיבלה על כל אאוטפיט שלבשה, וכתוצאה מכך הבין כי מהטעם האופנתי הנועז והבולט שלה אפשר להפיק מטעמים, ואולי עוד כמה לירות.
עוד לקוחה מרוצה, מתוך עמוד האינסטגרם של@dodobaror
וכנראה שהוא מבין בהשקעות שלו. בר-אור, המכהנת כאייקון אופנה ומככבת תכופות בראש רשימות ה"שיק", אמנם החלה כבעלת ניסיון מועט בתחום, אך הפתיעה בשנת 2011 עם קולקציה ראשונה מרהיבה. כשברקע מושמעת מוזיקה בערבית, נתקלנו לראשונה (אולי מאז "משכית") בעיצובי גלביות שחורות מלאות בעיטורים זהובים הרקומים על הצווארון, וקולקציה שלמה באווירה שנעה בין סטייל ערבי אותנטי לסטייל איטלקי מוקפד ושמור.
מתוך עמוד האינסטגרם של @dodobaror
היופי בעיצוביה נובע בעיקר מכך שהדגמים בעלי ניחוח על-זמני, ועל כן יכולים לדבר לפאשניסטיות מאזורי זמן שונים. כיום היא מוכרת את בגדיה גם ברחבי העולם – ברלין, יוון, אנגליה, קייב, איטליה וגם מוסקבה, וכחלק מהאג'נדה העיצובית שלה היא דורשת שיתייחסו אליה כאל מעצבת בינלאומית ולא מקומית.
האטיטיוד הזה מתחבר לאמירה הבעייתית שמגיעה עם שם המותג, "לדורית יש גישה מעט מתנשאת, כשהיא אומרת ש"זה לא בשבילך"", אומרת קורין אברהם, בעלת בלוג האופנה YaSalam. "הקונספט מאחורי החנות הראשונית – שמיקומה 'סודי' ועל מנת להגיע אליה יש לקבוע איתה מראש ורק אם זה מתאים מזמינים אותך – הוא מתנשא וקשה לי לנתק את זה מכל הקולקציה".
ועם זאת, לדבריה, התצוגה האחרונה שהעלתה בר-אור לפני כשבוע היוותה מעין "ירידה אל העם", אך הדרך עוד ארוכה. "אישית מאוד אהבתי את הקולקציה, אבל חסרה לי טיפת ערך מוסף, לצאת מהקונספט הקבוע שחוזר על עצמו ולהראות עוד יצירתיות. למרות שהקולקציה הייתה יותר 'ארצית' לדעתי יש עוד מקום להנגיש ולרכך אותה".
קולאז': קורין אברהם
כן, כזאת היא בר-אור- חייבת לעשות הכול ובגדול, וגם אברהם מסכימה כי התצוגה הייתה מאוד מקצועית ועשתה רושם טוב. כשברקע התנגן לו השיר "Papa was a rolling stone" ועל המסך ריצדו להבות ("היא כנראה קיבלה השראה מהתצוגה של קוואלי במילאנו, שהשתמש גם במדורה"), על המסלול נראו אותם האלמנטים בהם מתמקצעת האדמונית- הרבה נוצצים ופאייטים בצבעי זהב וכסף, פריטים עשויים מעור, הדפסים אתניים, שמלות מקסי, חולצות קרופ-טופ וכמובן הכול באווירה אוריינטלית שאופיינה בקולאז' עשוי משולשים בצבעים שונים. "החיבור של סוגי המשולשים השונים יצר פסיפס בניחוח אתני שורשי", אומרת אברהם ומוסיפה על הבחירה בצבעים החזקים, "הצבעוניות הייתה מאוד אחידה – היא התמקדה בפלטת צבעים בכל אחד מהלוקים, וזה תרם לאסתטיקה העיצובית".
כמובן שאל המסלול שבו גם הגלביות, אך נראה כי הדגש עבר דווקא לעיצובים סימטריים, לצד הפתעות כמו אימוניות ספורטיביות, חולצות תלת-ממדיות, מעילי פרווה ו-ווסט פאייטים בגווני בכחול-לבן שזכה למחיאות כפיים סוערות.
אם כך, ניתן לומר כי על אף השינוי המורגש, באמצעותו דורית מחפשת את דרכה בלב האופנה המקומית והעולמית, דבר אחד בטוח- היא נשארת נאמנה לעצמה. מאיה זאנה, אשת יח"צ, מסכמת: "דורית מוכיחה בכל פעם מחדש שהיא בהחלט ראויה לתואר המעצבת. אחרי התצוגה המדוברת לפני שנתיים היא בהחלט הצליחה להמציא את עצמה מחדש, כך שהפעם היא לגמרי קנתה אותי עם קולקציה ייחודית, גיאומטרית ויפה במיוחד. היא מזוהה עם כתב יד מגובש וזה ניכר בדגמים, ועל זה נאמר: "Red Head Rules".
הכתבה פורסמה לראשונה ב- E-TON, מגזין האינטרנט של מכללת עמק יזרעאל.
//נעמה ברקן